<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן י"א</h1>
<h2>דף ח:</h2>
דין סכין של גוים לחתוך בה צונן בנעיצה עשר פעמים בקרקע, ורותח סגי בהגעלה. דלא מספקינן (מה) לומר שתשמישו על ידי האור אלא בגדולה דאורחה בכך, וכן עמא דבר לאכול בה צונן סגי בנעיצה בקרקע עשר פעמים. אבל לרותח בעי ליבון אם דרך להשתמש בהם על ידי האור, כדאמר בפ"ק דחולין [ח' ע"ב] שליבנה באור. ובתוספתא [ע"ז פ"ט ה"ב] השפוד והסכינין ואסכלא מלבנן באור. ובסכינין של פסח מצריך רב אסי ליבון, דלא סמיך רב אסי אשינוייא דהיתירא בלע אע"ג דאנו סומכין כדפסקי בפסחים [ל' ע"ב] אידי ואידי ברותחין. וסתם סכינין שלנו אומר רבינו תם שאינם צריכים ליבון דאין דרך להשתמש בהן על ידי האור. וכשלוקחין מן הגוים לא הוה צרכינן ליבון. וגם אמר אפילו נודע שנשתמש בהו על ידי האור לא יפלוט וסגי בהגעלה לאכול בו רותח שלא על ידי האור. כי מה שבלע על ידי האור לא יפלוט אלא על ידי האור. ואינו נראה לי כדפירשתי בחולין. ודודי הרב רבינו יצחק היה מצריך ליבון מפני שהגוי מתקן בהן את הנר המדולקת בחלב. ומיהו אין לחוש מאחר שאין עשויין בכך.
